בניית דמות וירטואלית (אווטר או בעברית- יצגן) נעשתה בפלטפורמות אחרות הרבה לפני פייסבוק, הביצוע של חלק מהן היה אפילו מוצלח יותר, אז למה עדיין כל הפיד שלנו מלא בהם? הנה דעתי
- חשיפה – כאשר כל הקהל כבר שבוי בפלטפורמות שלך ואתה מחליט להרים את השאלטר של החשיפה לחשיפה מקסימלית, גם אם תצא בשנה איחור, הדברים סביר להניח יעבדו.
- קהלי יעד בפייסבוק – קהל היעד בפייסבוק, לא נחשף לפיצ'ר הזה באפליקציות אחרות שפונות לקהלי יעד צעירים יותר מאשר הקהל שנמצא בפייסבוק
(כן כן, כולנו כאן מבוגרים להם) - נרקסיזם – כולנו חולמים לייצר את הגרסה הטובה ביותר שלנו וכשהיא מאוירת ומאפשרת לבחור כל חלק בנו מתוך מגוון רחב של אפשרויות אז מגרש המשחקים בדמיון הופך להיות גדול יותר והצורך לשתף את הגרסה האידאלית שלנו גדל משמעותית
- חווית משתמש טובה – כאשר משתמשים בכלי שלא הכרנו ומיד מצליחים להבין מה לעשות בו בפעם הראשונה על מנת להגיע לתוצאה הרצויה- הכיף בליצור את הגרסה המושלמת שלנו, לתקן, לשנות להחליף ולנוע תוך כדי יצירה, מוסיף המון. גם לתוצאה וגם לחויית השימוש בה.
- כנראה שכמו תמיד זה מהלך משולב ומתכונן למהלך גדול הרבה יותר, שיחשוף בפנינו את הבשורה הבאה שפייסבוק מתכננת להביא לעולם.
צוקרברג גאון! על זה אין ספק, אבל לפעמים הגאונות שלו מתבטאת במשהו שונה לגמרי מיצירתיות/ מקוריות/ חדשנות טכנולוגית, היא מתבטאת בכך שכאשר הוא לא מצליח לרכוש את החברות שמייצרות את אותם חידושים מלהיבים, הוא פשוט משתמש בהם כa/b טסטינג לפיצ'רים מוצלחים שהוא ישיק בעתיד בפלטפורמות שבבעלותו ולרוב גם מצליח למנף ולדייק אותם יותר (לרוב!)
ראו לדוגמה את השקת rooms עם עליית השימוש באפליקציית זום, סטורי- עם עליית סנאפצ'ט, Ar בפילטרים,סטיקרים ועוד רבים וטובים.
ועל כך מגיע לו שוב, למרות האיחור באפשרות לבניית יצגן בפלטפורמה שלו. שאפו.
אה, וגם לאקדמיה על המילה המגניבה הזאת